קשה לדמיין שמדינה קטנה במרחק של יותר מ- 9,000 קילומטרים מישראל, שיחקה תפקיד מרכזי בעיצוב פניה של ארץ הקודש. עם זאת, כאשר יהודה טורו, איש עסקים ופילנתרופ מניופורט שברוד איילנד, כתב את צוואתו, ברור שהיה לו חזון לעתיד.

 

טורו חי חיים פשוטים כסוחר מצליח, ובחר להקדיש את העושר שאסף לטובת פילנתרופיה ותרומות. טורו התנגד לעבדות, ובחר לתרום לכנסיות, בתי-כנסת ולמרחבים קהילתיים אחרים.

 

שני אנשים גדולים השפיעו על טורו: הפילנתרופ הבריטי סר משה מונטיפיורי, וגרשום קורשידט, נכדו של הרב הראשון שנולד באמריקה, גרשום מנדס סייקסס. שני אלו עבדו עם טורו לפיתוח תכנית שתספק "הקלה ליהודי פלסטין העניים". על ערש דווי ב- 1854, הוריש טורו 50,000 דולרים (בערך של תשעה מיליון דולרים כיום) בצוואתו להקמת השכונה היהודית הראשונה מחוץ לעיר העתיקה בירושלים. משכנות שאננים הוקמו שש שנים לאחר מכן על גבעה המשקיפה על הר ציון. רבים עברו לגור מחוץ לחומות בעקבות מגיפה שפרצה בעיר העתיקה. עם זאת, היהודים שבחרו להתיישב בשכונה החדשה היו אמיצים וחדורי אידיאולוגיה, מאחר ונטשו את הביטחון והקהילה שסיפקו להם חומות העיר העתיקה. השקעתו של טורו שינתה באופן דרמטי את התנהלותם של היהודים שגרו בירושלים. זמן קצר לאחר הקמת השכונה, נבנתה טחנת רוח בגובה 18 מטרים, ושימשה לטחינת קמח – סימן להתפתחות כלכלית. טחנת הרוח נותרה עומדת עד היום, בלב ירושלים.

 

כיום, משכנות שאננים מספקת מקום מרכזי לאמנות ולתרבות בירושלים. היא מספקת בית לפסטיבלי שירה, לתערוכות אמנות ולהרצאות אקדמיות. כתוצאה ממיקומה המבודד, היא הפכה גם למקום בו ישראלים ופלסטינים יכולים להיפגש יחדיו ולהתדיין על אמנות ומדיניות כאחד.

 

לא ניתן להתעלם מקווי הדמיון בין משכנות שאננים ורוד איילנד, כמרכזים של אמנות, תרבות, היסטוריה וחינוך. שתיהן נהנות מסיפורים היסטוריים בעלי שורשים עמוקים, ושתיהן גדלו והתפתחו למרחבים המאפשרים חשיבה פתוחה וחקר האמנות.

 

לידידינו מישראל: כאשר אתם באים לארצות הברית, אל תשכחו לבקר בניופורט שברוד איילנד, בבית הכנסת על שם טורו ובקברו של יהודה טורו. לידידינו מרוד איילנד: כאשר אתם מבקרים בישראל, אל תוותרו על הביקור במשכנות שאננים, מאחר וגם השכונה וגם מדינתנו חשובות לקהילה היהודית בישראל ובארצות הברית.